מתי הופיעו הציפורניים הראשונות?

ישנם חפצים בחיי היומיום שלנו שהם כל כך רגילים עד שאין צורך לדבר עליהם. ניקח למשל מסמרים. נראה, מה יכול להיות מעניין במחברים היסודיים, אך שאין להם תחליף, אלה? בינתיים, ההיסטוריה של מוצאם מכילה עובדות מעניינות רבות.

איך הכל התחיל?

מסמרים היום עשויים ממתכת. אבל זה לא תמיד היה כך. היסטוריונים אומרים שאנשים למדו מזמן שאפשר וצריך לחבר חפצים זה לזה. אבותינו, שחיו במערות, ידעו שאפשר לחבר שני עורות וכך לבנות לעצמך שכמייה או מיטה גדולה ונוחה. אבל אנשים לא ידעו איך להשתמש במתכת, ולכן נעשה שימוש בכל מה שהיה בהישג יד: עצמות, ענפים חדים, קוצי צמחים, שברי סיליקון.

מחברים כאלה שימשו הן לבניית מגורים, רפסודות וסירות, והן לסידור הפנימי של "הבית". למשל, הם שימשו כקולבים, הם שימשו גם למסמר עורות בפתחי דלתות וחלונות, ולחתוך חתיכות בשר עבות.

הציפורניים הפרימיטיביות הראשונות הוחלפו מעט מאוחר יותר במוצרי עץ. הם היו עמידים יותר, אבל התברר שהם לא כל כך פשוטים: כדי ליצור אטב עץ, אתה צריך לפחות למצוא מקל חזק ולחדד קצה אחד שלו. ובכל זאת, זה קצת יותר מסובך מאיסוף וייבוש עצמות דגים.

מסמרי העץ של אנשים עתיקים היו שונים לחלוטין מאלה שאנו רגילים אליהם: הם נראו כמו להבים ללא ראשים. הם שימשו באופן פעיל בבניית ספינות, בניית מבני מגורים ושירות. אלון, ליבנה, מייפל ושיטה שימשו להכנתם. עצים מחטניים שימשו לעתים רחוקות יותר, מכיוון שהמחברים שנעשו מהם התייבשו והתפוררו במהירות.

מתי הומצאו מסמרי מתכת?

היום ברור שצריך היה להחליף את העץ בחומר פרקטי יותר. ולכן לפני כחמשת אלפים שנה, במקום מסמרי עץ, אנשים החלו להשתמש במסמרי מתכת. הייצור שלהם היה אמנות אמיתית: מחברי המתכת הראשונים היו מזויפים או יצוקים בתבנית מיוחדת.

מטבע הדברים, כל מסמר כזה נחשב למוצר בלעדי בעבודת יד, ולכן הרכישה שלו לא הייתה תענוג זול. האמינו שרק לאנשים עשירים מגיע מותרות שכזו (עם זאת, העניים לא יכלו להרשות לעצמם דבר כזה, גם אם הם באמת רוצים).

בנוסף, אדוני ציפורניים היו מכובדים מאוד באותם ימים. מעידים על כך לוחות שנמצאו על ידי ארכיאולוגים בשטחה של מסופוטמיה העתיקה (המזרח התיכון המודרני) המכילות מידע על הבנייה והאנשים שהשתתפו בתהליך זה. ממצאים דומים מתוארכים בערך לאלף ה-3 לפני הספירה. במגילות מצריות עתיקות, ארכיאולוגים גילו "רשומות" של שימוש במסמרי ברונזה.

מעניין! מדענים אפילו מוצאים נתונים על השימוש בציפורניים בספרי תנ"ך עתיקים. יחד עם זאת, הם לא הונעו פנימה, אלא נסגרו בקיר במהלך הבנייה ושימשו כקולבים. אם היה צורך להשיג סיכת מתכת כזו ממש, אז היה צריך לשבור את הקיר.

מתי הופיעו הציפורניים הראשונות אצל רוס?

אי אפשר לומר בדיוק באיזו שנה הופיע לראשונה מכשיר שימושי כזה בשטח הרוסי. זה ידוע רק שהאזכורים המוקדמים ביותר של מסמרים על אדמתנו מתוארכים למאה ה-10, וכן מידע על מסמרים ניתן למצוא בכרוניקות של המאה ה-13.

כמו בכל העולם, במדינתנו זכו לבעלי מלאכה אלו הערכה רבה. הם יצרו מסמרים מעץ ומתכת, אבל היסטוריונים יודעים שלא היו גדלים סטנדרטיים לרכיבי הידוק כאלה ברוסיה העתיקה. הם שופרו כל הזמן, שינו את אורך המוט והחריצים שעליו, קוטר המכסה (זה לא הופיע מיד), התנסו בחומר לייצורם.

אטב זה "חי" עם אדם במשך שנים רבות. פתגמים ואמרות הוקדשו לו והשתמשו בבדיחות. בואו נזכור לפחות כמה מהמפורסמים ביותר: "תקוע כמו מסמר בקיר", "אי אפשר לתלות הכל על מסמר אחד".

אבל ההיסטוריה מלאה בפרדוקסים. אטב זה הפך מאובייקט של כבוד אמיתי לחומר בניין לא בולט ובמחיר סביר לפני זמן לא רב, אבל הפסקנו להבחין בייחודיות שלו די מהר.

עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי להתעדכן ולהעריך את מה שהופך את חיינו לנוחים יותר. מספיק ללמוד לשאול את עצמך שאלות לעתים קרובות יותר ולחפש להן תשובות. פעילות מרתקת, אני חייב לומר!